סמל בית שאן 

סמל בית שאן מאת: יצחק רחמים




סמל בית שאן מבטא התייחסות לסביבה הטבעית בשני ממדי הקיום: ממד המרחב וממד הזמן. הסמל מבטא את הנופים הטבעיים הסובבים את עמק בית שאן והוא גם מתייחס אל עברה ההיסטורי העשיר, ואת שאיפתה להיות עיר תיירות.
הסמל מכיל רכיבים רבים:
1. במרכז הסמל עץ התמר.
2. ההרים והגבעות מסביב לעיר ולעמק.
3. שני קווי המים מסמלים את שפע המים בעמק.
4. המנורה, השופר והמחתה מייצגים את הקשר ההיסטורי היהודי רב השנים לעיר בית שאן
5. חומת העיר.
6. מושבי תיאטרון סקיתופוליס
7. מברכת משה לבני יוסף
"ממגד שמים מטל ומתהום רובצת תחת" הכתובת בעברית קדומה לקוחה
8. "זו בית שאן" מאמר ממדרש בראשית רבה





עץ התמר
הוא עץ אופייני לעמק בית שאן. תנאי האקלים של עמק בית שאן מאפשרים את צמיחתו והתפתחותו של התמר עד שהוא נהיה לעץ הפרי החשוב ביותר בעמק בית שאן. על התמר נאמר כי דבר ממנו לא נזרק: הפרי למאכל, הכפות לסכך, והגזעים לקורות בנייה.
עץ התמר מוציא מגזעו חותרים ואלה ממשיכים את קיומו, בעמק בית שאן מצויים מטעי תמרים ובית אריזה המשווק תמרים לכל חלקי הארץ ואף לחוץ לארץ.



בית שאן מוקפת הרים וגבעות.
ממזרח הרי גלעד וממערב הרי הגלבוע, ומצפון רמות יששכר. הם עדים להיסטוריה ארוכת השנים של בית שאן. על הגלבוע לחם ונפל שאול מלך ישראל מול הפלשתים. ממזרח הגלעד. משם, בעבר, מדיינים היו פושטים על העמק וגדעון נלחם בהם והדפם, ובתקופתנו מחבלים היו יורים על בית שאן ופוגעים בתושביה.

שפע מים בעמק בית שאן.
בסמל בית שאן שני קווי מים המסמלים את שפע המים שבעמק בית שאן. בסביבות בית שאן נובעים למעלה משלושים מעיינות. תפוקתם כמאה מיליון קוב מים בשנה. רוב המעיינות נובעים ממערב לבית שא,ן במפלס גבוה יותר מהעיר ולכן המים זורמים בכוח הגרוויטציה אל העיר. בעבר נחל עמל זרם ממש בתוך העיר הרומית. גם בתקופתנו מים רבים זרמו בתוך העיר ובית שאן הייתה עשירה בגניה ובבוסתניה.
מצפון לבית שאן זורם נחל חרוד, הניזון משני מעינות: מעיין חרוד ומעיין יזרעאל. בעבר מים אלה היו טובים לשתיה. כיום בנחל חרוד זורמים מים עכורים שאינם טובים לשימוש אדם.

סמל המנורה
בסמל בית שאן יש מנורה, מחתה ושופר. רכיבים אלה נתגלו על רצפת בית כנסת יהודי מצפון לבית שאן.
קיומו של בית הכנסת מעיד על חיים יהודיים בבית שאן ובסביבותיה כבר לפני אלפי שנים.

חומת העיר.
בעבר הייתה חומה על תל בית שאן. חומה זו מוזכרת בספר שמואל, לאחר מות שאול המלך. חומה נוספת הייתה בבית שאן בתקופה הביזנטית. חומה זו הקיפה את העיר והיו בה ששה שערים. שערים אלה מוזכרים בברייתת תחומין בתלמוד ירושלמי.


תיאטרון
התיאטרון מופיע בסמל העיר והוא מבטא את השאיפה להפוך את בית שאן לעיר תיירות. בבית שאן עיר רומית גדולה שבעבר חיו בה למעלה משלושים אלף איש. בשנים האחרונות נחשפה העיר ונתגלו ממצאים בעלי ערך רב להיסטוריה של ארץ ישראל ולתחום התיירות. כיום יש מופעים בתיאטרון. בית שאן מקיימת פסטיבל אחת לשנה והתיאטרון עומד במרכזו.


הכתובת בעברית קדומה.
הכתובת העתיקה לקוחה מפסוק בספר דברים פרק ל"ג פסוק 13. ושם נאמר:
" ממגד שמים מטל ומתהום רובצת תחת" זו ברכת משה לשבט יוסף שבנו מנשה זכה לקבל את בית שאן בנחלתו. והכתובת רומזת על שפע המים ומעיינותיו המצויים בעמק בית שאן.

הכתובת "זו בית שאן"
כתובת זו לקוחה מספר מדרשים "בראשית רבה" ושם הדרשן אומר על הפסוק:
"ברכות שמים מעל ברכות תהום רובצת תחת" :"זו בית שאן" גם כאן יש רמיזה לשפע המים של עמק בית שאן. ברכה זו של יעקב בסוף ספר בראשית {פרק מט פסוק 25 } לבני יוסף מנשה ואפרים.